שיעבוד שוטף

פעילות עסקית, המאוגדת כחברה פרטית, לעיתים מזומנות ומבלי משים, מעניקה שיעבוד שוטף לבנק שבו מנוהל חשבונה העסקי.

מה רע בכך?

א. אין רע בכך אם שיעבוד זה הוא תכליתי והוענק לו ערך נכסי המשמש בטוחה לפעילות הפיננסית שמקיימת הישות העסקית, ובתנאי שכנגדה הוענקו מסגרות אשראי מספקות את הפעילות. למצער, במירב המקרים, אין זה כך.

ב. רע וכשל עסקי בכך, מאחר והפעילות כבלה עצמה להסכמות אותו בנק ולכן, ללא הסכמתו יקשה עליה לפתח פעילות פיננסית עם בנק אחר.

- מירב הבנקים אינם נוטים לפתוח חשבון לחברה לה שיעבוד שוטף לבנק מסוים.

- היה וכן, היקף האשראי שיוענק, אם יוענק, יהיה מוגבל ותחת בקרה תמידית.

- ניכיון שטרות והמחאות, אם יאפשר הבנק האחר, יחייב הסכמה בכתב, של הבנק האוחז בשיעבוד, שכוללת גם מגבלת המסגרת לניכיון ומימון.

מהו שיעבוד שוטף?

שיעבוד כל נכסי החברה שנירשם ברשם החברות שערכו הכספי מתגבש בעת שהאוחז בה דורש לממשו, להלן הבנק. לשון אחר, שיעבוד שוטף (שש"ק), שלעיתים גם ניקרא "שיעבוד צף", הו

א מתן הרשאה לבנק לממש את נכסיה לכיסוי חובה באותו בנק.

חברה המבקשת להותיר בידה גמישות ויכולת החלטה בתחום הפיננסי תימנע בכל מחיר מלהעניק שיעבוד שוטף ותבחר בחלופות אחרות שהן:

א. שיעבוד שלילי – התחייבות כתובה שלא יוענק שיעבוד שוטף לשום גורם.

ב. אם יוענק שיעבוד, כצורך לבטוחה ו/או מימון, אזי הוא יהיה ספציפי ומוגדר על נכסים כמו מקרקעין, רכב, מכונות, הסכמים ושיעבוד מוגבל על המחאות מעותדות המופקדות בחשבונה.